כתובת של פרוטוקול אינטרנט מזהה התקן ברשת מחשבים, ומציינת את מיקומו וזיהויו. פרוטוקול אינטרנט גרסה 4 עושה שימוש במסכות רשת משנה המסייעות לשלוט בתעבורת רשת באמצעות מזהים בכתובת ה- IP כדי לציין באיזה רשת משנה קיים מארח או קבוצת מארחים. פרוטוקול חדש יותר, IPv6, אינו עושה שימוש במסכות רשת משנה מכיוון שיש להם מזהי רשת משנה מובנים.
כתובת ה - IP
כתובת IPv4 היא מספר של 32 סיביות המחולק לארבעה חלקים, או אוקטטות, שנכתבו במספרים עשרוניים הנעים בין אפס ל -255 ומופרדים באמצעות נקודות. לדוגמה, 101.32.122.51 היא כתובת IP. כל כתובת מחולקת לשני חלקים: הרשת ומספר המארח. מסיכת רשת משנה מייעדת רשת משנה ברשת גדולה יותר ומזהה דרך לנתב מידע חיצוני למארחים המתאימים, או למכונות (כגון המחשב) ברשת המשנה.
רשתות משנה
מסיכת רשת משנה מגדירה את כתובות ה- IP שיכולות להתקיים בתוך רשת משנה מסוימת, כגון רשת מקומית. מראה זה דומה לכתובת IP, אך הוא "מסווה" את חלק הרשת של כתובת ה- IP. הערכים במסכת רשת המשנה מזהים כמה מארחים יכולים להתקיים ברשת המשנה. הערך של כל אוקטטה תמיד יהיה גבוה מזה של האוקטט מימינו, אם יש כזה. ערכים קטנים יותר באוקטט מתורגמים למספר גדול יותר של מארחים שיכולים להתחבר לרשת המשנה.
דוגמאות
מסיכת רשת משנה של 255.255.255.0 מציינת רשת שיכולה להכיל עד 256 מארחים, כאשר שלושת האוקטטים הראשונים עבור כתובת ה- IP של כל מכשיר זהים, והערך של האוקטט הסופי נע בין אפס ל- 255. כתובות ה- IP 101.32.122.51 ו- 101.32.122.70 יכול לשתף את מסכת רשת המשנה 255.255.255.0, אך 101.32.122.51 ו- 101.32.102.51 לא יכולים מכיוון שהאוקטט השלישי שונה. מסכת רשת המשנה 255.255.255.240 תכלול עד 16 מארחים, בעוד שמסיכת רשת המשנה 255.128.0.0 יכולה להכיל עד 8,388,608 מארחים.
עתיד
מכשירים חדשים ממשיכים לתפוס כתובות זמינות ב- IPv4, ובסופו של דבר לא יישארו כאלה. IPv6 הוצג באמצע שנות האלפיים, באמצעות 128 ביטים לכתובת ובכך הגדיל מאוד את כמות הכתובות הזמינות למכשירים. אף על פי ש- IPv4 לא יבוצע בהדרגה במשך שנים רבות, השימוש בו, כמו גם מסיכות רשת המשויכות לכתובות ה- IP שלו, יוחלף בהדרגה ב- IPv6 ובמקום השמור שלו למזהי רשת משנה.
