כל תמונה מספרת סיפור. בין אם זה צילומי סטילס או סרט, זוויות המצלמה משפיעות על המראה, התחושה ומצב הרוח של אותו סיפור. צלמים ויוצרים יודעים זאת ובוחרים בזוויות בכוונה לעצב ולהעצים את ההשפעה של עבודתם. הידיעה כיצד ומדוע נוצרות זוויות אלו יכולה לסייע לחובבנים ליצור תמונות או סרטים משכנעים יותר.
בגובה העיניים
זווית גובה העיניים היא הזריקה הנפוצה ביותר. המצלמה ממוקמת כך שהנושא יכול להסתכל ישירות אל העדשה מבלי להזיז את עיניו למעלה או למטה - בין אם הנושא אכן מסתכל לתוך העדשה ובין אם לאו. זה נחשב לניטראלי מבחינה רגשית ומשמש בצורה הטובה ביותר להצגה עובדתית ישרה.
עין הציפור
צילום זה נלקח ממש מעל הנושא. לעתים קרובות משמשים כצילום מכונן לקביעת מיקום סצנה בסרטים, הם יכולים גם ללכוד פעולה או חפצים שעשויים להיות מוסתרים על ידי דמויות אחרות על נוף צמוד קרקע. יריות אלה נלקחות לעיתים קרובות מנופים או מטוסים. חובבנים עם תקציבים נמוכים יתכן שיהיה עליהם להסתפק בסולם גבוה או בגג.
זווית גבוהה
הצילום בזווית הגבוהה, שנלקח מעל גובה הנושא, מבסס את הדומיננטיות של המצלמה. משתמשים בו בכדי לגרום לנושא להיראות חלש, מאוים או מפוחד.
זווית נמוכה
הצילום בזווית נמוכה, שצולם מתחת לגובה העיניים של הנושא, נותן רושם הפוך מהצילום בזווית גבוהה. זה גורם לנושא להראות דומיננטי או אחראי.
הטיה הולנדית
ההטיה ההולנדית מושגת על ידי הטיית המצלמה כך שהאופק כבר לא ישר. בשימוש מושכל, זה יכול לספק נקודת מבט יוצאת דופן או דרמטית. כאשר מוגזם בסרט, זה יכול לעצבן את הצופים.
נקודת מבט
יעיל בעיקר בנרטיבים, זווית נקודת המבט משמשת כדי לתת לצופה את הרושם לראות פעולה מתרחשת דרך עיניה של דמות. כדי להשיג אפקט זה, המצלמה נשלטת בקפידה כדי לחקות את התנועה ואת נקודת המבט של השחקן. צילום בגובה העיניים של שחקן שמציץ בשעון היד שלה, למשל, יכול להיות אחריו P.O.V. צילום מקרוב של פני השעון, כנראה חושף בפני הקהל את מה שהדמות רואה שם.