אפנון קוד הדופק, או PCM, הוא הייצוג הדיגיטלי של אותות אנלוגיים. במקרה של סאונד היקפי, המשמעות היא שכל פורמטי ההקפה הדיגיטליים בסופו של דבר מפוענחים כ- PCM. אפנון קוד הדופק נמצא גם כאותות סטריאו, כגון PCM דיגיטלי מנגן CD מעל כבל סיב אופטי או כבל קואקסיאלי דיגיטלי.
פורמטים דיגיטליים
פורמטים המוכרים בדרך כלל כמו Dolby Digital ו- DTS, המשמשים זמן רב בפורמטי DVD ופורמטים סראונד אחרים, הם שיטות לדחיסה ואחסון סטריאו וסראונד PCM. איכות הצליל של כל פורמט נקבעת על ידי כמה או מעט דחוס תוכן ה- PCM. DTS דחוס פחות מדולבי דיגיטל, ולכן רבים מדווחים על הפורמט כמעולה נשמע.
PCM לא דחוס
פורמטים של Blu-ray כגון Dolby TrueHD ו- DTS Master Audio הם פורמטים של אפנון קוד דופק מעט דחוס. משמעות הדבר היא שהם מאוחסנים בצורה דומה לקובץ zip במחשב. למרות שהתוכן המקודד ל- PCM דחוס קלות, כאשר הוא מושמע הוא פקסימיליה קצת מושלמת של הקלטת המאסטר. DTS Master Audio הוא תקן פורמט שמע Blu-ray.
מדיום שידור
PCM סטריאו ושמע היקפי נשלח ממקור למקלט במגוון דרכים. ממשק מולטימדיה אופטי, קואקסיאלי דיגיטלי ומבחן High Definition או HDMI הם השיטות הנפוצות ביותר לקבלת שמע PCM ברמת הצרכן. מבין אלה, רק HDMI מסוגל להעביר PCM לא דחוס, בגלל יכולות רוחב הפס הרבה יותר גדולות.
עומק סיביות
חיוני לאיכות הצליל PCM הוא עומק סיביות מוגבר וקצב סיביות. זה מתורגם בערך לכמות הנתונים לשנייה המועברת למכשיר המקבל, כגון מקלט או מעבד סאונד היקפי. ככל שקצב הסיביות גבוה יותר, כך הצליל יכול להיות טוב יותר. עומק הסיביות קשור לכמות הדגימות הדיגיטליות שנלקחו מהמאסטר האנלוגי. ככל שנלקחו יותר דגימות, כך נאמן יותר למקור. לדוגמה, שמע קומפקט דיסק הוא בדרך כלל בעל 16 ביט, ואילו פורמטים נשמעים יותר כמו DVD-Audio ו- Blu-ray פועלים ב 24 ביט.