לא מזמן, תוך כדי חיפוש בחנות של אבי מקדח מיוחד, נתקלתי באוצר של יתדות עץ. אבא מצא אותי מזיל ריר עליהם והתעקש שאקח את יתדות. הם מצאו את דרכם לחדר המלאכה שלי ושם ישבו. במשך חודשים.
האם אי פעם הרגשת נאלצת לשמור על משהו שלא היה לך מושג מה לעשות איתו? הרבה זמן זה הייתי אני עם היתדות האלה. אבל לבסוף, מבט אקראי גילה מה באמת היתדות - קישוטים לעץ ליל כל הקדושים, שמחכים להתרחש. (אני פשוט אוהב את זה כשדברים פתאום מראים לי את הפוטנציאל שלו. מפחיתה את הפחד שלי מלהופיע במגזינים.)
הראשון היה פשוט מאוד - ערפד. רק צבע מלאכה מכוסה זרועות נצנצים וניקוי צינורות.
השנייה, מומיה, הייתה קצת יותר מורכבת. ציירתי פנים ואז עטפתי את יתד בגזה. עם צבע נצנצים כסוף בשולי רצועות המומיה, הוא היה די חמוד.
כיסוי חצי כדור קלקר בבד והוספת נצנצים הפך את היתד הבא לפטריית זומבים.
ואז אף של עיסת נייר, פאת חוט וכובע לבד הפכו את היתד למכשפה מוחלטת.
ברגע שעיסת הנייר יצאה, הדברים קצת השתוללו. התחלתי להכין העתקים של תלבושות ליל כל הקדושים לילדות האהובות עלי.
שטן קטן, עם זנב עוטף ומזלג זפת. (הבן שלי בכיתה א ').
סטגוזאורוס ירוק עם דוקרנים צולעים מברונזה. (בתי בגן).
אנשי היתד שלך - כמו הזיכרונות שלך - יהיו שונים, אבל אני כמעט יכול להבטיח שיהיה לך כיף להכין אותם. כדי להתחיל, אתה צריך יתדות עץ, צבע מלאכה, נצנצים, מברשות צבע, ואיטום אקרילי שקוף. אם אתה רוצה להוסיף פרטים כמו קרני השטן או קוצי הסטגוזאור, אתה צריך גם עיסת נייר מיידית או חימר נייר.
צובעים צבע אחד בכל פעם, מפזרים נצנצים, ומניחים להתייבש לפני שעוברים לצבע הבא. אם אתה משתמש בעיסת נייר, עצב אותו על יתד והניח להתייבש לפני הצביעה. עיצבו מעטים עיתונים ועטפו אותם בנייר דבק כארמט לחתיכות גדולות כמו זנב הסטגוזאור. ריססו את היתדות המוגמרות בעזרת סילר שקוף כדי לכוון את הברק ולתת לצבע מעט ברק.
קרדיט צילום: דייב ג'ונסון
