למשתמש הביתי המעוניין להקליט שמע במחשב, ישנם שני פורמטים של מיקרופון לבחירה: USB ואנלוגי. מיקרופוני USB מתחברים לכל יציאת USB פתוחה, וכוללים חומרת עיבוד ומנהלי התקן משלהם, בעוד שמיקרופוני שמע אנלוגיים נכנסים דרך שקע 3.5 מ"מ ומסתמכים על מערכת המחשב לעיבוד. זה הופך את הבחירה בין סוגי המיקרופונים לתלויה במידה רבה באיכות חומרת הקול הקיימת במחשב.
חוּמרָה
כל המיקרופונים קולטים צליל באותה צורה, כך שהחיבור ה"דיגיטלי "של מיקרופוני USB לא ממש משפר את איכות הצליל. מיקרופונים באיכות שווה מגיעים גם בפורמט USB וגם בפורמט אנלוגי. ההבדל העיקרי בין השניים הוא באופן המיקרופון שולח את האות למחשב. מיקרופונים אנלוגיים מוציאים צליל ישירות, תלוי במחשב לעיבודו, ואילו מיקרופוני USB כוללים חומרת עיבוד מובנית המספרת את האות.
יתרונות USB
מכיוון שמיקרופוני USB מעבדים צלילים באופן פנימי, הם פועלים ככרטיס קול משלהם כאשר הם מחוברים למחשב. המשמעות היא שמיקרופון USB יפיק את אותה פלט איכותי ללא קשר למפרט החומרה של המחשב, כך שהם יעבדו טוב יותר ממיקרופונים אנלוגיים במחשבים עם כרטיס קול זול או בכלל. מכיוון שמחשבים מזהים מיקרופוני USB כהתקני שמע נפרדים, מיקרופונים אלה מספקים דרך קלה לערבב מקורות הקלטה מרובים ללא כרטיס קול התומך בכניסות מרובות.
יתרונות אנלוגיים
מיקרופונים אנלוגיים מתחברים לשקע קלט כרטיס הקול של המחשב ומסתמכים על כרטיס הקול לצורך עיבוד שמע. במחשבים עם כרטיסי קול יוקרתיים, לתת לכרטיס הקול לעבד את האודיו יפיק איכות טובה יותר מהעיבוד על הלוח במיקרופוני USB. מיקרופון אנלוגי יכול גם לנצל את כל התכונות הכלולות בכרטיס הקול, כגון ASIO או אפקטים מיוחדים כמו רוורב, בעוד שמיקרופוני USB אינם יכולים להשתמש בתכונות כרטיסי הקול הללו.
תְאִימוּת
בעוד שני מיקרופוני אודיו אנלוגיים מסוג USB יכולים להתחבר למחשבים, ייתכן שהתקנים אחרים לא תומכים בשני הפורמטים. הרבה טכנולוגיות ישנות יותר, כגון קלטות, יקבלו רק מיקרופונים אנלוגיים. לעומת זאת, חלק מהחומרה החדשה יותר, כמו קונסולות משחקי וידאו, יכולות להשתמש במיקרופוני USB אך אין להן קלט למיקרופון אנלוגי. זכור, עם זאת, שגם אם למערכת יש כניסות USB, היא לא בהכרח עובדת עם כל מיקרופוני ה- USB, מכיוון שהתקני USB דורשים מנהל התקן תואם במערכת.
